פירותנות זו דרך חיים ותפיסת עולם בתחום התזונה. בבסיסה של פירותנות קיימת הכרה והבנה שהפירות הם המזון האמיתי שלנו. בימים טובים הפירות יהיו המזון היחיד שנאכל. אומנם באורח חיים פירותני אפשר לאכול עוד דברים מן הצומח ולא רק פירות, אבל הפירות הם המזון העיקרי וכל השאר הדברים שאנו נאכל הם בעצם ברירות מחדל
בהרבה מהארוחות הפירות יהיו המנה העיקרית ולפעמים גם היחידה. תתפלאו, בימים טובים הפירות יהיו המזון היחיד בכל היום כולו.
פירותנות גורמת לחיבור עם הטבע. לאכול ישר מהמקור, להבין את החשיבות של האדמה עבורנו ולהרגיש שיש לנו קשר בל יינתק לכל מחזור החיים שבטבע. האידיאל התזונתי הוא לזכות לאכול את הפירות ישר מהעץ ואת הירקות ישר מהשיח.
למעשה באידיאל המושלם של הפירותנות, אין צורך בכלל במטבח. כל התזונה אמורה להיות בחוץ, בטבע
פירות הם המזון הטבעי האמיתי שלנו –
על פי התורה, תזונת האדם בגן עדן הייתה פירות. בראי המדע והאקולוגיה תזונה פירותנית היא התזונה היחידה שמיטיבה ומביאה לשגשוג בריאותי לאדם . שגשוג בריאותי פירושו – הבריאות הטובה ביותר שאדם יכול לחוות, ללא צורך בתוספים או בתרופות שונות. בריאות המכילה מערכת חיסונית חזקה, כושר טוב, אנרגיות גבוהות ותפקוד גבוה.
הפירות הם "חבילת ההזנה" המושלמת לאדם. הפירות מכילים את כל חומרי ההזנה שגוף האדם צריך ביחסי הכמויות הנכונים, וכוללים חומרי הזנה שאינם נמצאים (כמעט) בסוגי מזון אחרים כמו פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון (לדוגמא, הליקופן בעגבנייה). הם מאופיינים בכמות גבוהה של מים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים ייחודיים, פחמימות פשוטות שקלות לעיכול, חלבונים שאינם מוגדרים חומציים (כמו החלבונים מן החי), מרבית השומנים הם בלתי רוויים.
אכילת פירות מחברת אותנו גם לסביבה. לאכול פרי משמעותו להיות ניזון מהדבר היחיד עלי אדמות שלא גורם לשום נזק לסביבה, אלא רק לתועלת. הפירות הם הדבר היחיד על פני כדור הארץ שתכלית בריאתו היא אכילתו כמטרה להפצת זרעים . באכילת פירות אנחנו שותפים בעצם למחזור החיים שבטבע.
לגדול בטבע הפראי שבקניה
אני "ילדת" טבע פשוטו כמשמעו. כילדה גדלתי בטבע, הכי טבע שיש, באוגנדה שבאפריקה. בחצר ביתנו היו קופים. הטיולים השבועיים היו לג'ונגלים. אריות ופילים וזברות היו מראה שגרתי של חיי יומיום שלי. היו לי חברות ילדות כושיות שהיו טוחנות קמח תירס בבקתות קש בחצר ומכינות ממנו לחם תירס.
כילדה, חייתי במרחב של טבע כשסביבי שפע של פרפרים מכל המינים והגוונים, צמחים טרופיים וסוגים רבים של בעלי חיים החיים בבר.
כיום, לחיות כטבעונית ופירותנית, פירושו מבחינתי לחזור אל הטבע, במלוא מובן המילה.
לנטוע עצים
פירותנות זו התזונה האידיאלית למי שאוהב טבע כי תזונה פירותנית היא התזונה היחידה מועילה לטבע. על מנת לספק את הצרכים התזונתיים של האדם הפירותני אין צורך במפעלים לעיבוד מזון או חריש וקציר של שדות על ידי כלים מכניים כבדים ומזיקים, הדבר היחיד שצריך לעשות זה לנטוע הרבה עצים. אין חשוב וטוב מזה לכדור הארץ שלנו.
הפירותנות מלמדת אותנו את החשיבות של פירות איכותיים ומזינים הגדלים על אדמה "חיה" בצורה אורגנית ואקולוגית, כמקור תזונה מספק. פירות הגדלים על אדמה תעשייתית, הנחשבת לאדמה "מתה", שלא מתקיימת בה פעילות מיקרוביאלית, אינם נחשבים כמקור תזונה מספק. ממש בדומה לחלב אם שהרכבו התזונתי משתנה בהתאם למזון שהאם צורך, כך גם איכות וכמות חומרי ההזנה הנמצאים בפירות משתנים בהתאם לאדמה עליה הם גדלו.
הדברים האלה מקבלים משמעות קיומית כאשר הפירות הם המזון העיקרי שלך,. הצורך בגידול אורגני או פרמקלצ'ר מקבל מקום מרכזי בבחירת המזון במילים אחרוות, כשאתה פירותני, זה נורא משנה לך איפה ואיך גדל הפרי שאתה אוכל.
הבעייתיות שבחקלאות תעשייתית רגילה
תתפלאו אבל יש שלוש דרכים לגדל עץ פרי. בכל אחת מהדרכים חומרי ההזנה שבפירות – איכותם וכמותם תהיה שונה. האיכות והכמות משפיעים על היכולת להגיע לשובע, היכולת לספק לגוף את כל צרכיו התזונתיים.
חקלאות תעשייתית רגילה שמספקת את הפירות והירקות שיש בסופר ובשוק, היא השיטה הנפוצה לגידול עצי פרי. בשיטה זו האדמה והעצים עוברים ריסוסים שמשמידים צורות חיים שונות במרחב האקולוגי של הפרי, כמו מיקרואורגניזמים באדמה.עצים הגדלים בצורה כזו מוגדרים כעצים שגדלו על אדמה "מתה".
הפירוש התזונתי הוא שחסרים כל חומרי ההזנה הנוצרים עקב פעילות מיקורביאלית באדמה – כשהעיקרי בהם הוא ויטמין B12.
בנוסף, רמות חומרי ההזנה בפירות אלה, כמו כמויות של ויטינים ומינרלים – יהיו נמוכות יותר משיטות גידול אחרות.
בעייה נוספת של שיטת הגידול הזו זה הנזקים הבריאותיים של שאריות חומרי ההדברה שחודרים לגופנו.
חקלאות אורגנית
שיטת הגידול האורגני, נפוצה אבל פחות מוכרת. בגידול אורגני הריסוסים הם בכמות פחותה מכילים פחות כימיקלים, ולכן הנזק שהם גורמים לאדמה ולגופנו הוא מינימלי.
כמות חומרי ההזנה הנמצאים בפירות אורגניים, גדולה יותר ויכולה להיחשב כמספקת מבחינה תזונתית. יחד עם זאת, זה עדיין לא האידיאל התזונתי.
לאורך זמן, לפעמים שנים, אנחנו יכולים להגיע לחוסרים שונים, כשהמרכזי שביניהם הוא ויטמין B12.
חקלאות הפרקלצ'ר
חקלאות פרמקלצ'ר אינה נפוצה, אבל כל אחד יכול לגדל בשיטה כזו, במרפסת ביתו או בגינה (אם יש לו). חקלאות פרקלצ'ר זהו גידול אנושי של יערות מאכל וגינות מזינות בחיקוי מושלם לגידולם בטבע.
העקרונות הם פשוטים:
העיקרון הראשון הוא חיפוי הקרקע, בדיוק כשם שביער הקרקע מחופה תמיד בעלים שנשרו או בצמחים מתים. לחיפוי משמעות עצומה ביכולתם של מיקרואורגניזמים להתפתח בקרקע ולהעשיר אותה בויטמינים ומינרלים חיוניים לתזונתנו. החיפוי מעשה ידי אדם נעשה על ידי שימוש בגזם של עצים (רסק גזם), עלים יבשים או כל חיפוי צמחי אחר יבש, כגון קש או אפילו גזרי נייר. כאמור, חיפוי הקרקע בהקשר התזונתי מאפשר פעילות מיקרוביאלית בקרקע ולכן הפירות יהיו מלאים בצורה אופטימלית בכל חומרי ההזנה.
העיקרון השני הוא מגוון צמחים על פני השטח. כל סוג של צמח הוא מרחב אקולוגי בפני עצמו המושך סוגים שונים של חרקים כאשר יש מגוון של צמחים סוגי החרקים שיגיעו הם שונים. בטבע קיים עיקרון של איזון אקולוגי. אף פעם סוג אחד לא יגדל על חשבון סוג אחר ולא נראה התפרצות של חרקים, כמו שקורה בשטח חקלאי תעשייתי, שבו רואים רק שורות שורות עם סוג אחד של צמח (פרדס תפוזים או שדה כותנה). הגיוון הצמחי מאפשר איזון אקולוגי ומונע את הצורך בריסוסים למיניהם. בגידול פרמקלצ'ר היבולים יהיו "נקיים" חרקים למיניהם בגלל האיזון האקולוגי שקיים במרחב.
פרי – עד כמה בריא?
לא כולם יודעים עד כמה זה בריא לאכול פירות. פירות הם חבילת ההזנה המושלמת עבור האדם. פירות הם היחידים מכל סוגי המזונות המכילים את כל חומרי ההזנה שהגוף צריך, בכמויות מדויקות.
כל המזון שמקורו מן החי מכיל שלושה חומרים מזיקים: כולסטרול, שומן רווי וחלבונים המעלים את רמת החומציות בגוף. כל מזון מן החי אינו מכיל את כל החומרים החיוניים לגוף, הנמצאים בשפע בצמחים בכלל ובפירות בפרט, כמו פחמימות, סיבים תזונתיים, פיטוכימיקלים, כמויות מספקות של ויטמינים ומינרלים, ומים.
בנימה אישית, באמת שאין לי מושג למה אנשים אוכלים בעלי חיים -ככל הידוע לי מזון מן החי אינו מכיל חומרי הזנה החיוניים לנו ורובו מורכב מחומרים המזיקים לבריאותנו.
מאקרונוטריאנטים בפירות –
מאקרו = גדולים. נוטריאנטים = חומרי הזנה.
מאקרונוטריאנטים הוא שם כולל לכל לחומרי הזנה שמופיעים בכמויות גדולות – מים, פחמימות, חלבונים ושומנים.
רק בפירות יש מים בכמויות גדולות. מים הם חיוניים לספיגה והמסה של חומרי הזנה רבים, וחיוניים לתהליכים רבים בגוף. המים המרוכזים בפירות נחשבים כמים באיכות המעולה ביותר שניתן להשיג.
רק בפירות יש פחמימות פשוטות – גלוקוז או פרוקטוז .
פחמימות פשוטות הם מאקרונוטריאנטים הייחודיים רק לפירות.
הפחמימות הפשוטות שבפירות הן ידידותיות לגוף, כולל לחולי סוכרת, מאחר והן באות עם "מעטפת" של חומרים רבים נוספים המצויים בפירות – מים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, פיטוכימיקלים ועוד – כל אלה מאזנים וממתנים את קצב הספיגה של הפחמימות הפשוטות ואת רמת הסוכר בדם בכל רגע נתון.
חשוב לדעת כי הפחמימות הפשוטות הן מקור האנרגיה הזמינה של הגוף, לעומת פחמימות מורכבות, שבהן הגוף צריך להשקיע אנרגיה בפירוק לפני שהוא יכול לקבל אותה מהמזון.
למה הדבר דומה? למישהו רעב שרוצה לאכול.
אופציה אחת – לעמוד ולהכין תבשיל ירקות, להשקיע עבודה, לחתוך ירקות, תבלינים, וזמן עד שהתבשיל מוכן, ורק אז יהיה אפשר לאכול.
אופציה שנייה – לשטוף ירקות, לחתוך סלט גדול ולאכול.
באופציה הראשונה צריך להשקיע הרבה יותר אנרגיה כדי לאכול. בשנייה הרבה פחות.
חשוב לציין כי בכל שאר חלקי הצמח יש בעיקר פחמימות מורכבות – בעלים, שורשים, זרעים וגבעולים. בפירות הפחמימות המורכבות יופיעו בקליפה וישמשו כסיבים תזונתיים בגוף.
סיבים תזונתיים חשובים לתהליך העיכול מכיוון שהם מורידים בעיות של עצירות, מסייע לשמירה על המשקל וכאמור למעלה, מאטים את ספיגת הסוכר בדם .
החלבונים שבפירות, כמו בשאר חלקי הצמח הם ידידותיים לגוף, ואינם מעלים רמת חומציות בגוף כמו החלבונים הנמצאים בחי. החלבונים הנמצאים בפירות בפרט ובצומח בכלל נחשבים "חלבונים מלאים" המספקים את כל הדרישות התזונתיות של הגוף, הן מבחינת כמות והן מבחינת איכות, בתנאי שאנו צורכים כמות מספקת של מזון.
השומנים הנמצאים בפירות ובצמחים הם רובם שומנים לא רוויים, המוגדרים כמקור טוב לצרכיו הביולוגיים של הגוף. לעמתם, השומנים שנמצאים בכמות גדולה במזונות מן החי הם שומנים רוויים, וכן כולסטרול, המקושרים עם התפתחות של מחלות כרוניות רבות.
מיקרונוטריאנטים שבפירות –
מיקרו = קטנים. נוטריאנטים = חומרי הזנה.
מיקרונוטריאנטים הוא שם כולל לכל חומרי ההזנה שמופיעים בכמויות קטנות – ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים, נוגדי חמצון.
רק בעולם הצומח קיימים פיטוכימיקלים המכילים אלפי סוגים של חומרים שונים, שאת חלקם המדע עוד לא גילה ואינו מכיר בכלל. חלקם הגדול של הפיטוכימיקלים המוכרים הם נוגדי חמצון.
רק בפירות יש צבעניים [מלשון צבע] שמעניקים להם את מגוון הצבעים הרחב. אותם צבעניים הם נוגדי חמצון חיוניים ביותר לגוף, לתפקודו התקין ולשמירה על בריאותו. הם עובדים בשילוב זה עם זה בצורה מופלאה. אדם שלא אוכל כמות מספיקה של פירות, חסר את הכוח העיקרי להגנה ושימור הבריאות שלו.
ויטמינים ומינרלים נמצאים בכמויות גדולות בפירות ובצומח בכלל.בהשוואה לכמות הויטמינים והמינרלים שבמזונות מן החי הרי שמדובר בכמות של ויטמינים ומינרלים -שהיא פי כמה אלפים יותר במזונות מן הצומח!
ההבדל שבין פירותנות לטבעונות ו/או טבעונאות (רואו פוד)
מדובר בהבדל ייחודי לשיטה שפיתחתי, שיטת "שלוש מדרגות התזונה".
כמובן שיש נקודות השקה רבות בין ההסבר שלי לפירותנות ובין בטבעונאות, שהיא שיטת התזונה הידועה 80/10/10, של ד"ר דאגלס גרהם.
נתחיל בכך שההבדל הוא במה שאוכלים, וכפועל יוצא מזה, איזו רמה של בריאות משיגים. עולם הצומח הוא בכללתו – מזון בריא לנו. עולם החי הוא בכללותו – מזון המזיק לנו.
בטבעונות ובפירותנות אוכלים רק מה שבא מהצומח. נקודה. כמובן נמנעים מלאכול שום דבר שמקורו מבעלי החיים, בין אם זה הבשר שלהם, החלב שלהם, הביצים או הדבש שלהם וכד'.
בפירותנות אוכלים פירות או יותר נכון, הדבר היחיד שזוכה להגדרה של "אוכל" הן הפירות. כל שאר הדברים הם ברירות מחדל. כאן חשוב לציין כי פירות מוגדרים אותו חלק בצמח המכיל זרעים – עגבניות, מלפפונים, פלפלים, בננה, תפוזים, מנגו, תאנים ועוד ועוד.
עיקרון נוסף בפירותנות הוא שהפירות הקיימים בטבע מותאמים לנו כמזון הם אותם פירות הראויים לאכילה במצבם הטבעי, ישר מהעץ.
לכן, חצילים, קישואים ורוב סוגי הזיתים, שאין אפשרות לאכול אותם במצבם הטבעי, אינם נכללים בסוגי הפירות הנאכלים בפירותנות.
בטבעונות אוכלים מזון צמחי, חי או מעובד, ביתי או תעשייתי, והעיקרון המנחה הוא שיהיה מזון מן הצומח בלבד. בתוך הטבעונות אפשר לאכול במבה, פסטה, פיצה טבעונית, שווארמה טבעונית , לחם לבן וכל מוצרי הקמח או כל מוצר אחר שמבוסס רק על הצומח.
בטבעונאות, אוכלים כל מה שאינו מבושל, העונה להגדרה של מזון צמחי – חי או שיובש בטמפרטורה נמוכה. זה יכול להיות מזון ביתי או תעשייתי, כמו למשל קרקרים מיובשים מירקות או זרעים, חטיפי תמרים תעשייתיים, קקאו נא וכד'.
רמת הבריאות שבפירותנות –
למי מתאימה הפירותנות? לכולם. כולנו נועדנו לאכול פירות מבחינה פיזיולוגית, מינקות ועד זיקנה, כולל בזמן ההריון.
הפירותנות מתאימה גם לאנשים בריאים וגם לאנשים חולים. מבחינה בריאותית, אפילו לאנשים המוגדרים כיום אנשים בריאים יש אפשרות לשפר את רמת הבריאות שלהם.
אדם בריא כיום נחשב כל אחד שהוא לא חולה. למען האמת, מבחינה בריאותית כל אדם אמור להיות במצב של שגשוג בריאותי, כלומר, הבריאות האופטימלית האפשרית.
אדם הנמצא בשגשוג בריאותי אינו סובל מכל מחלות כרוניות, אינו סובל מצינונים, שפעות, כאבי ראש, עייפות, עצירות, אין לו חוסרים תזונתיים כאלה ואחרים ואינו צריך לקחת תוספים. אצל אדם הנמצא בבריאות אופטימלית כל המערכות בגוף עובדות ברמה האופטימלית – מערכת החיסון, מערכת העיכול, מערכת הדם והשתן וכו.
הגוף בנוי ואמור לתפקד בצורה אופטימלית, כל יום, כל היום, 365 ימים בשנה. זהו חוק טבע.
ביהדות דורשים את הפסוק "בראשית ברא אלוקים" – כי אלוקים ברא את העולם בריא. זה המצב הטבעי של העולם ושל האדם.
בחזרה אל הטבע זה בחזרה אל הבריאות האופטימלית שלנו, וזה אך ורק על ידי חזרה אל המזון הטבעי שלנו – הפירות.
הדבר הטוב ביותר שאנשים הסובלים ממחלות יכולים לעשות למען עצמם זה להתחיל לאכול פירות כמזון עיקרי. פירות הם המזון בעל יכולות הריפוי הגדולות ביותר בכל עולם הצומח, בזכות פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון המצויים בהם, ורק בהם.
מדוע נוגדי החמצון הם חשובים כל כך ? ובכן, אחד ממחוללי המחלות הגדולים ביותר כיום הם הרדיקלים החופשיים, הם מקושרים עם כל מחלה ששמעתם עליה, ביניהם סרטן ומחלות לב.
רדיקאלים חופשיים הם חומרים הנוצרים באופן טבעי בגופנו, אך מאז ההתפתחות התעשייתית, הם נוצרים גם בכל התעשיות ונמצאים בכל החומרים הכימיים, ולכן בעצם בכל מקום סביבנו – באוויר המזוהם, במים המזוהמים, במזון התעשייתי, כמעט בכל דבר איתו אנחנו באים במגע. הכמויות של הרדיקלים החופשיים שגופנו נאלץ להתמודד איתם כיום הן אסטרונומיות.
נוגדי חמצון הם היחידים שיכולים לנטרל את הרדיקלים החופשיים. ישנם סוגים רבים של נוגדי חמצון, חלקם מוגדרים גם ויטמינים. כל הפירות והירקות, ורק הם, מכילים כמויות עצומות של נוגדי חמצון, אשר עובדים בצורה סינרגית, בשיתופי פעולה, על מנת לנטרל את הרדיקלים החופשיים.
ככל שכמות הרדיקלים החופשיים בגוף עולה וכמות נוגדי החמצון יורדת, הגוף נמצא במצב המוגדר "עקה חמצונית". פירוש הדבר הוא שתהליכי הרס רבים מתרחשים בגוף – ברמה התאית, ברמת הרקמות וברמת האיברים.
הגדלת כמות הפירות בתזונה היומיומית של כל אדם, פירושה הגדלת כמות נוגדי החמצון הנכנסת לגוף, כמו חומרים רבים וחיוניים לבריאות, להבראה ולתפקוד תקין.
בנוסף, בפירות מצויים כמויות גדולות של ויטמינים ומינרלים (בעשרות מונים מאלה הנמצאים בבשר בעלי חיים או בתוצרתם), וכמובן חלבונים, שומנים ופחמימות איכותיים.
למי לא מתאימה שיטת הפירותנות?
פירותנות אינה מתאימה לכל אחד. היא לא תתאים למי ששבוי בתפיסה שגויה כלשהי – מזון לפי סוגי דם, דיאטות הרזייה למיניהן כמו דיאטות קטוגניות, או כל תיאוריה תזונתית שלא מניחה בבסיסה את האמירה כי מזונו הבריא של האדם הוא בעולם הצומח – ואני מוסיפה – בפירות.
אנשים רבים משוכנעים כי ה"אויבים"הראשיים של בריאותנו הם הסוכר הלבן והקמח הלבן. טעות. המזונות מן החי הם "האויב" הראשי שלנו.
מהי תת תזונה מערבית?
הכמות היומית המינימלית ביותר המומלצת על ידי רופאים מובילים – היא בין 5-8 מנות פרי ביום. לעניות דעתי, רוב האוכלוסיה צריכה לצרוך כמות הרבה יותר גדולה ביום, מכיוון שרובנו נמצאים ב"תת תזונה מערבית"., זהו מושג שאני הטבעתי.
הכוונה היא שרובנו נמצאים בחוסר מתמיד ומתמשך של צריכת פירות וירקות, וחומרי הזנה רבים, בעיקר פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון – נמצאים מתחת לאפס.
מדובר בחומרי הזנה שלא נמצאים בבדיקות הדם השגרתיות. ניתן לעשות בדיקות לחוסרים בנוגדי חמצון במעבדות פרטיות שעושות את הבדיקות הללו בעלות של אלפי שקלים. את רוב החוסרים הללו לא ניתן להשלים ממוצרים הנמכרים בבתי מרקחת. יש אלפים מהם, ואת רובם המדע עדיין לא הצליח לסנתז. חשוב לדעת גם כי כל נוגדי החמצון הללו – עובדים בשיתופי פעולה וסינרגיה כימית זה עם זה. ולכן לצרוך תוסף תזונה מבודד – לא יעשה את העבודה, גם אם נצרוך מולטי ויטמין. ולמה?
כי כאמור מדובר באלפי חומרים שבהגדרה הכללית נקראים פיטוכימיקלים.
פיטו = צמח. כימיקלים = חומרים כימיים.
החומרים הללו ייחודיים רק לצמחים. חלק ניכר מהפיטוכימיקלים הם נוגדי חמצון, וחלקם עובדים בשיתוף פעולה עם נוגדי חמצון.
בקיצור חבר'ה – אין מנוס מלאכול פירות.
פירותנות ואקולוגיה –
החלוקה לשלוש מדרגות התזונה – פירותנות, טבעונות ואכילת בעלי חיים – היא נכונה מבחינת רמות איכות התזונה והבריאות – והיא נכונה גם מבחינה אקולוגית.
על פי שיטת "שלוש מדרגות התזונה", אכילת פירות מתייחסת לאכילת אותו חלק בצמח המכיל זרעים. כאשר אנו אוכלים את הפרי שמכיל זרעים – אנו תורמים למעגל החיים של העץ, על ידי תהליך הפצת הזרעים שלו. כל תכלית הפרי בעץ הוא להפיץ את הזרעים שלו. בטבעונות הכוונה היא אכילת כל חלקי הצמח – עלים, שורשים, גבעולים, עלים, פרחים. כולם חיוניים לקיומו של הצמח. העלים – פוטוסינתזה. שורשים – ספיגת מים מהאדמה וכו'. כאשר אנו אוכלים חלקי צמח אלא – אנו למעשה פוגעים בצמחים ולמעשה מחסלים אותם. לעומת זאת, באכילת פרי לא נגרם נזק לעץ, להיפך, אנחנו מיטיבים איתו, ומשלימים את מעגל החיים שלו
. המדרגה השלישית – אכילת בעלי חיים, מחייבת אותנו להרוג אותם או לפגוע בהם במידה ואנו לוקחים את התוצרת שלהם [חלב, ביצים, דבש].
הנזק האקולוגי שגורם המזון התעשייתי –
התזונה שלנו משפיעה על הסביבה. המזון התעשייתי מן החי, הוא הגורם המרכזי כיום לבזבוז משאבי טבע. הנזק הוא אדיר – זיהום מים, ניצול שליש משטח כדור הארץ לגידול בעלי חיים לצורך מזון, זיהום אדמה, פליטות גז מתאן הנחשב לגז חממה חמור, השמדת סביבות מחייה והכחדת מינים ביערות הגשם (לצורך גידול פרות ומספוא) ובאוקיינוסים (לצורך דייג תעשייתי).
בנוסף קיים מצב אקולוגי של הפיכת אזורים באוקיינוס ל"נקודות שחורות" – אזורים שאין בהם חמצן ואין בהם חיים – בגלל שפכים תעשייתיים. אותם שפכים זורמים גם בנחלי ארצנו.
נקודה נוספת חשובה מעין כמוה – הוא צער בעלי חיים הנורא, המאפיין היום את כל בעלי החיים המגודלים בתעשיות המזון. בנוסף לצד המוסרי, לצער בעלי החיים יש גםהשלכות רבות על בריאותנו.
תזונה יכולה להיות הרמונית עם הסביבה ומועילה לה. הכל זה שאלה של מה אנחנו אוכלים. פירותנות היא סוג התזונה היחיד שניתן להגדירה כהרמונית עם הסביבה ותורמת לסביבה. אם כולנו נאכל פירות, כל מה שצריך לעשות זה לייער את כדור הארץ. ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.
פירותנות לפי עונות השנה –
אחת החוויות היותר מרכזיות בפירותנות היא ההתחברות לטבע, לעונות השנה, לאדמה – ובעצם לחזור בחזרה אל הטבע. התזונה של פירותנות סובבת סביב עונות השנה. בכל עונה ישנם סוגים שונים של עצים שנותנים פירות. ישנם פירות שמאפיינים את החורף, כמו פירות הדר, אבוקדו. ישנם פירות המאפיינים את הקיץ, כמו תאנים, אבטיחים, מלונים, משמשים, ענבים, מנגו. ישנם פירות המאפיינים את עונות המעבר, כמו אנונה, פטל, אוכמניות, קרמבולה ואפרסמון – בסתיו. שסק ותות שדה – באביב.
בפירותנות החיים מתנהלים גם מבחינה תזונתית לפי עונות השנה. מרגישים דרך התזונה את חילופי העונות. חווים דרך השינוי בפירות העונתיים – את מעגל החיים של כדור הארץ
עונות השנה מביאות למגוון גדול של פירות ולתחלופה לאורך כל השנה הכרוכה גם בציפייה לקראת הפירות הבאים.
פירותנות זה שמחה
האם יש קשר בין אכילת פירות למצבי רוח כמו שמחה, דיכאון ועוד מצבים המקושרים גם לנפש וגם לגוף? התשובה היא כן.
בריאות הנפש תלויה בנפש עצמה – בחוויות שאנו נושאים איתנו, ברגשות וכו'.
בריאות הנפש תלויה גם בדברים פיזיים גופניים. ישנם הורמונים שהמדע מגדיר אותם הורמוני שמחה – דופמין, סרוטונין, אוקסיטוצין אנדורפינים. חומרים אלא מתעוררים ומופרשים בגוף בהקשר לחוויות ומצבים בחיים היומיום. מפתיע לגלות שחלקם נמצאים גם בפירות. למשל דופמין נמצא באננס. כאשר אנו אוכלים פירות הדבר משפיע גם על מצב הנפש. רופאים מומחים בתחום הנפש קושרים אכילת פירות גם בטיפול של חרדה ודיכאון.
מחקר גדול שנעשה על 7,000 אנשים, מצא כי השמחים שביניהם צרכו יותר פירות וירקות מהמשתתפים האחרים. המחקר נערך בשנת 2016, [ופורסם ב-3/4/2017]. במחלקה לבריאות הנפש בשילוב המכון לקרדיולוגיה [לב], האקדמיה לרפואה באוניברסיטת ליטה. המחקר נערך במבוגרים בגילאים 45-72, בנושא אורח חיים בריא ובריאות נפשית.
פירותנות ואכילה רגשית –
בנוסף, אכילת פירות כמקור תזונה עיקרי מאפשרת להפנות אנרגיה להתמודדויות נפשיות ולהחלמה נפשית ורגשית. זהו מנגנון שהגוף משתמש בו לעיתים קרובות. שני הדברים שדורשים מהגוף הכי הרבה אנרגיה זו התמודדות של הגוף עם רגשות עזים והפניית אנרגיה לעיכול מזון שהוא קשה לעיכול.
האכילה הרגשית מבוססת על כך שבאופן מודע או לא מודע, אנשים אוכלים מזון שהוא קשה לעיכול, כדי שהאנרגיה תופנה לשם, ובכך מקהים את התחושות וההתמודדויות הנפשיות שלהם.
בחירה באכילת פירות בעצם מפנה את האנרגיה לריפוי הנפש, מכיוון שמדובר באוכל הכי קל לעיכול. אפשר להגדיר זאת גם כניקוי רעלים רגשי.
הקושי בשינוי הרגלי תזונה בדרך לפירותנות –
אצל רוב האנשים קיים קושי גדול בשינוי תזונה. רובנו בעלי הרגלי מזון קבועים. רובנו משתמשים במזון מתועש וזמין. בכל ארוחה מרכזית של היום, נאכל בדרך כלל שלוש מנות: מנה ראשונה, עיקרית וקינוח. לרובנו סטיגמות שונות לגבי מזונות שונים [חלב זה בריא בגלל הסידן, בשר זה בריא בגלל החלבונים וכד']. קיימים מיתוסים רבים הקשורים לתזונה וקיים גם בלבול בקרב הציבור הרחב, החשוף למידע עיתונאי ומדעי סותר.
אצל רובנו, האוכל גם קשור לתקופת הילדות, למטענים רגשיים, לזכרונות משפחתיים [אוכל של אמא, אוכל של סבתא, אוכל באירועים משפחתיים]. אוכל הוא גם עניין גיאוגרפי ותרבותי שונה. לכל מדינה למשל יש את "המאכל הלאומי" שלה. לרובנו יש גם טעם מובחן ואישי שהתפתח עם הזמן והוא זה שמגדיר אותנו מבחינה אישיותית [אוהב חריף, לא יכול בלי לחם וכד'].
הקושי הגדול ביותר הוא לעבור לטבעונות. להיפרד כליל מכל צורה של מזון מן החי. משם הדרך לפירותנות כבר יותר סלולה וקלה לביצוע. קשה מאוד להיפרד מהרגלי תזונה ישנים המוטמעים בנו ולהיפרד גם מכל סבך הרגשות הפרטיים והתרבותיים המתלווה לאכילה, כמו למשל הערות של אנשים שאוכלים איתנו באותו שולחן וכד'.
באופן כללי כל שינוי דורש מאמץ והתגייסות. צריך רצון עז ומשמעת עצמית כדי לשנות את הרגלי התזונה שלנו.
מה שעומד לצידנו זה האינסטיקטים והחושים שלנו המכוונים לעבר מזון פירותני. הגוף שלנו בוחר בפירות באופן טבעי כמזון המועדף, הבעיה היא שאנחנו אף פעם לא מציעים לו את זה. פירות כמנה עיקרית. ולכן זה נראה לנו קשה ובלתי אפשרי – אבל האמת היא שזה מאוד פשוט.
פה בדיוק אני נכנסת עם ההדרכה האישית שלי בתזונה ובריאות טבעית. לעזור לעשות את המעבר לתזונה מבוססת צומח ובמקביל להתחיל לתת לעצמנו להכיר תזונה מבוססת פירות.
נקודה חשובה לסיום –
בארץ ובעולם ישנם אנשים הניזונים מתזונה פירותנית במשך עשרות שנים כאורח חיים, וזוכים לבריאות משגשגת. בנוסף, קיימים סיפורי הצלחה רפואיים רבים המתעדים החלמה וריפוי של מחלות, כולל כרוניות, במעבר לתזונה מבוססת צומח בכלל ולתזונה פירותנית בפרט.
תזונה המבוססת על אכילת פירות היא מענגת, משביעה, משתחררת מהצורך לספור קלוריות ולהגביל זמני ארוחות, נותנת אנרגיות טובות, משפרת את הכושר ואת הבריאות, והכל… עם הרבה מתוק.